יום שבת, 25 בדצמבר 2010

אתגרשת 2 – חוקרם את פרקי אבות


אתגרשת 2 – חוקרם את פרקי אבות

פרקי אבות ב פסוק ב:

רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיְּעָתַן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם

המשפטים המרכזיים:
1.יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
2.ידיעת שניהם משכחת עון
3.כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון
4.כל העמלים בציבור יהיו עמלים עימהם לשם שמים

שם בעל המאמר: רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא

מילים לבירור: דרך ארץ, עון

מהות המשפט : כל תורה שאין עימה מלאכה , סופה בטלה וגוררת עון.
המשפט מתייחס לכך שהאדם מחויב גם ללמוד תורה וגם לעבוד , אחרת זהו חטא. המטרה שהאדם יוכל לפרנס את עצמו בכבוד ולא יצטרך חלילה לעבור עברות כדי להתקיים. רבן גמליאל רואה בעבודה ערך חשוב כמו לימוד תורה.

דילמה אקטואלית: האם צריך לעודד אברכים הלומדים תורה לצאת לעבודה או להמשיך במתן מלגות?
מתוך מעריב:
הפשרה: חוק האברכים יכלול גם סטודנטים חילונים

בתום פגישה בהשתתפות שר האוצר ונציגי המפלגות החרדיות הוחלט לדחות ההצבעה שתוכננה להיום על הצעת החוק הקובעת כי אברכים יקבלו מלגה ללימודי תורה. על פי הסיכום, תוקם ועדת שרים שתנסח פשרה, במסגרתה יורחב החוק ויכלול גם סטודנטים במוסדות חילוניים, שלהם שלושה ילדים והם לא מחזיקים ברכוש

מיה בנגל | 23/10/2010 22:13
ניצחון למפלגות החרדיות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אמש (שבת) לשותפותיו החרדיות לקואליציה, כי יקדם את הצעת החוק של ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לפיה אברכים יקבלו מלגה ללימודי תורה. זאת בכפוף לנוסחת פשרה, לפיה החוק יחול גם על סטודנטים הלומדים במוסדות חילוניים, בתנאי שיש להם שלושה ילדים והם אינם מחזיקים ברכוש. ההבנה בין נתניהו לחרדים הושגה טלפונית, במהלך פגישה בין שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ לבין שר הפנים, אלי ישי וח"כ גפני עצמו.

בעל פי הסיכום, היום לא תקיים ועדת השרים לענייני חקיקה את הדיון בנושא, ובמקום זאת תקים הממשלה ועדת שרים שתנסח את הצעת הפשרה. הצדדים סיכמו כי לא ישתנה הסטטוס קוו הקיים בעשרים השנה האחרונות, ואברכים ימשיכו לקבל את ההקצבה החודשית.

על מנת שלא להפר את פסיקת בג"ץ, לפיה אין להפר את עקרון השוויון ומאידך לא לגרום למשבר קואליציוני, תנסה הממשלה להרחיב את הצעת החוק של גפני גם ללומדים במוסדות חילוניים.

אולם, לא ברור כמה סטודנטים כאלה עומדים באותם קריטריונים כמו אברכים - הורים לשלושה ילדים שאינם מחזיקים ברכוש.

"החוק המוצע לא משנה את המצב הקיים, אשר החל לפני כ-30 שנה", מסרה לשכתו של נתניהו. "יש לציין כי גם בזמן שמפלגת קדימה הייתה בשלטון ניתנו ההקצבות לאברכים, ולא נשמעו מצד חברי קדימה טרוניות בנושא. היחיד אשר פעל לעודד חרדים לצאת לעבודה הוא בנימין נתניהו, בעת שכיהן כשר אוצר וקיצץ את קצבאות הילדים".

"לא מדובר בחוק עוקף בג"ץ, אלא בחוק בהכוונת בג"ץ"
גפני עצמו דחה אמש את ההאשמות כאילו מדובר בחוק עוקף בג"ץ, ולטענתו החוק נובע מהוראה ישירה של בג"ץ. "ההרכב בראשות השופט יעקב טירקל אישר את הסדר הבטחת ההכנסה שקיים כבר עשרות שנים, אך לאחרונה בית המשפט העליון פסק כי הדבר צריך להיות מוסדר בחקיקה בכנסת", אמר.

גפני הוסיף: "אנחנו
עושים את זה כעת לא כחוק עוקף בג"ץ אלא חוק בהכוונת בג"ץ. ועדת הכספים קיימה לאחרונה דיון מקיף בנושא, והתברר בצורה חד-משמעית מהנתונים של החשב הכללי במשרד האוצר כי הסטודנטים מקבלים פי כמה מאשר האברכים. כך שהטענה על אפליה לטובה אינה נכונה אלא להיפך".

גפני גם הדף את ההתקפות מסיעת קדימה ואמר כי מדובר בצביעות שאין כדוגמתה. "כל ממשלות ישראל בעשרות השנים האחרונות, כולל ממשלת קדימה קיימו את ההסדר של הבטחת ההכנסה", אמר. "יתרה מזאת, קדימה העבירה חוקים רבים לטובת הציבור החרדי, ובהם חוק הישיבות הקטנות, אשר עברו בדממה תקשורתית. ההתקפה הנוכחית על החוק היא צביעות ממדרגה ראשונה ואין לה כל הסבר, אלא ברצון לפגוע בממשלה.

"אין בהצעת החוק בקשה לתוספת תקציבית ולו של שקל אחד ממה שניתן לאברכים כיום. תקציב הבטחת ההכנסה מיועד לקבוצת האוכלוסייה החלשה ביותר בחברה הישראלית, והיא תימשך להתקיים כפי שנעשתה עד כה".
 

4 תגובות:

  1. לדניאלה היקרה
    כל כך יפה ניתחת את המשנה,שכמו זעקה את האמת שלה. ניתוח שבוודאי יהא משמעותי גם בכיתה. העיסוק בחוק האברכים בהחלט מתבקש בהקשר זה.
    בברכה אקלר סגלית מדריכת תרבות ישראל

    השבמחק
  2. דניאלה שלום,
    אהבתי לקרוא את המשנה שבחרת ואת הרעיון איתו הלכת. רלוונטי ואקטואלי מאוד.
    ניתן להוסיף בהקשר למשנה זו עיסוק רחב באמירה הפותחת אותו:
    יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
    העיסוק בעליונות המוסר על הפולחן מעסיקה רבות את הנביאים בתנ"ך. הנביאים טוענים כנגד העם, שחושב לרצות את העם בקורבנות (התפילות של היום), כי דרך ארץ קדמה לתורה ויש לרצות את ה' בהתנהגות מוסרית תחילה ורק איתה יחד לעבוד אותה בפולחן. בלעדי המוסר אין טעם לפולחן.
    בהקשר לכך ניתן לשלוח את התלמידים לישעיה א':
    "יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה."

    בברכה, לירון

    השבמחק
  3. דניאלה היקרה.
    כתבתי לך תגובה ארוכה והיא נמחקה לי.אז אכתוב בקצרה הפעם.המשנה שבחרת אקטואלית מאוד.היום בבוקר שמעתי בחדשות שדנים בשאלה האם יש לבטל את קצבאות שכר לאברכים כדי שיצאו לעבוד ,כפי שכתוב במשנה "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ",משמעות הביטוי דרך ארץ החוזר ארבע פעמים במסכת אבות היא מלאכה,מקצוע שניתן להתפרנס ממנו.(זאת בהסתמך על ספרו של אביגדור שנאן,מסכת אבות)ולא דרך ארץ במשמעות של נימוסים והתנהגות חברתית ראויה ,כפי שנוהגים לומר "דרך ארץ קדמה לתורה",למרות שגם פירוש זה מתקבל ונכון בעיני.אז קדימה אברכים יקרים צאו לעבוד,אל תשענו על קופת המדינה והציבור כיון ש"יגיעת שניהם משכחת עוון".

    השבמחק
  4. דניאלה,
    בחרתי להתייחס למשפט המרכזי השלישי "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"
    אותו הקשר מופיע במשפט "אם אין קמח אין תורה - אם אין תורה אין קמח" (פרקי אבות ג ק דברי רבי אלעזר בן עזריה)
    גם במשפט זה מודגש שבשביל לקיים דברים רוחניים צריכים את הדברים החומריים, ורואים אנו את הקשר ההדוק ביניהם.
    האם רק אנו החילוניים לומדים ומבינים זאת? מדוע המפלגות החרדיות רואות זאת בעין אחרת? האם דין לזה ודין לזה?

    השבמחק